#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשריקא טוויא ומדוע ובאיזה אופן? ומה דין פעפועי ביעא ומדוע ?	שריקא טוויא אם הוא רותח כדי לבשל אסור, וכשאינו רותח לבשל, לחייא בר אשי אסור דדמי למתקן. לזעירי שרי, ולטעמיה דשרי לסנן יין ומים צלולים במשמרת כיון דמשתתי הכי.</p><p dir='rtl'>פעפועי ביעי אסור דנראה כבא ליתן לתוך הקדירה.	<br/>שבת דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצמות מכה ביין וחומץ, ואיך הדין במכת גב היד והרגל ?	בחומץ אסור, ביין מותר רק למי שאינו מפונק, דאותו אין היין מרפא. ובמכת גב היד והרגל מותר הכל, דסכנתא היא.	<br>שבת דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ במי גרר וטבריה, ובים הגדול, ובמי משרה ובימה של סדום ומדוע ?	מי גרר וטבריה - מותר, דגם הבריאים דרכם בכך.</p><p dir='rtl'>ים הגדול - לס&quot;ד מח' ר&quot;מ ור&quot;י, למסקנא לכו&quot;ע ביפים שרי ברעים אסור (באשתהי), דאינו דרך בריאים.</p><p dir='rtl'>בלא אשתהי אף במי משרה וים סדום מותר, דג&quot;ז דרך.	<br/>שבת דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ים הגדול ושאר מימות כמקווה או כמעיין? ומנ""ל?&nbsp;<div>ומה הס""ד לחלק עפי""ז גבי שבת?</div>"	"לר""מ כל המימות כמקווה, דכתיב ולמקוה המים קרא ימים. לר' יהודה רק ים הגדול, דימים היינו שיש בו מיני ימים הרבה.&nbsp;<div>ובעינן למימר דלר' יהודה דים הגדול נשתנה מכל מימות יאסר ברחיצה בשבת. [ופי' הר""ן דס""ד דטעמיה משום דהוא מלוח ומקולקל משאר מימות, וע""כ ברחיצה בשבת לר' יהודה&nbsp;&nbsp;אסור].</div><div>לר' יוסי כל מימות כמעיין לטהר בזוחלין, כיון שדרך נחלים לזחול להם. אך אין להם דין מים חיים למי חטאת ולמצורעים ולטבילת זבים.</div>"	<br/>שבת דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חולה ובריא מותרים לאכול דברים המרפאים?	חולה מותר רק דברים שהם מאכל בריאים. בריא מותר בכל.	<br/>שבת דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שיעור אזוב להזאה, ובאיזה צמח זה מצוי ?	ג' קלחים ובהם ג' גבעולים. ומשתכח בשומשוק.	<br/>שבת דף קט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה קלקול הרפואה שארע לבר קשא דמתא שנשכו נחש, ומדוע נעשה לו כך ?	כל החמורות הלבנות המעוברות שרצו לקרוע עובריהן לרפואתו נמצאו טרפה, ואחד שהיה בעבר הנהר האחר אכלו אריה. ומשום שפרץ גדר וקשקש בזוג להבאת הדסים לחתן וכלה בשנת האבל על רב, דלא כתקנת רב יצחק בר ביסנא.	<br/>שבת דף קט		
